ניים דרופ: הקאמרי
יוצר: ג'ייסון דנינו הולט
מסע אישי אוטוביוגרפי סביב השאלה: איך נוצר פסקול חייו של אדם? איך שיר, או אלבום, או אמן, נשזרים בחיים שלנו באופן כ"כ הדוק?
״ניים דרופ: הקאמרי״ הוא מהלך יוצא דופן של התיאטרון הממוסד, אשר אימץ והפיק מחדש מופע בימתי שנולד בשולי התיאטרון העכשווי. זו לא הצגה, זה מופע מחריש אוזניים, עם אורות ניאון מרצדים ולבבות פעורים לרווחה. ניים דרופ: הקאמרי" הוא אגרוף לפרצוף וחיבוק מנחם גם יחד. הוא עוסק בחיים עצמם; טעויות נעורים, רומנטיקה בתולית, מוות, סקס וכנות בלתי מתפשרת.
המופע מתחיל בשעה מאוחרת. הוא לפעמים כולל עירום ותמיד כולל מוזיקת טכנו חזקה. ללא אטמי אוזניים. על אחריותכם. בהצגה עירום והבזקי אור.
*באולם קאמרי 3 לא ניתן להשתמש לעת עתה בעזרי שמיעה. עמכם הסליחה.
"יש בהצגה שילוב מוצלח של מחשבה ואסתטיקה, ושל לב אמיץ ופתוח לרווחה. זה תיאטרון חי, שיוצאים ממנו עם דמעות של עצב ושמחה, ממש קתרזיס, מרומם ומטהר, מזכיר כמה טוב לנו בכל זאת להיות מי שאנחנו."
"מופע של התערטלות רגשית בלתי מתווכת של שישה אמנים וקהל אחד בחלל משותף, שהופך לסערה המושלמת. כמו תוכנית ריאליטי על ספידים. מדובר ביצירה כאוטית, נוכחת וחשופה, ששואבת את הצופה שלה למסע אל נבכי הנפש של מבצעיה - שם הם יחשפו את הקרביים שלהם בכנות כואבת - רק בשביל להמשיך משם אל נפשו שלו גם אחרי שהמסך יורד. במפגש עם יצירת אמנות אין חוויה עוצמתית מזו.
אין קירות בהצגה הזאת וגם לא פעולת מאחורי הקלעים. הכול קורה על הבמה - מבקש לשכנע שמה שקורה כאן הוא-הוא הדבר האמיתי. אלה לא דמויות, זה הם בתפקיד עצמם.
יש הרבה מאוד כישרון על הבמה - הבעתי, תנועתי, מוזיקאלי – וגם חספוס, הומור וכאב, כשהחיבור אל המוזיקה פועל כמגבר ופורט על מיתרי הרגש בהרמוניה. המוזיקה מייצרת לא רק את הסיפור אלא גם את האווירה שלו - דמעות של שמחה ושל עצב בלימבו אינסופי."
