התיאטרון הקאמרי של תל-אביב במשכן לאמנויות הבמה

המשכן לאמנויות הבמה, שתוכנן על-ידי האדריכלים יעקב רכטר ז"ל ובנו אמנון, נבנה בשתי פעימות: בית האופרה הישראלית נפתח לקהל באוקטובר 1994; בשנת 2002 נחנך משכן הקאמרי החדש שהשלים את המשכן לאמנויות הבמה, המכיל את שני גופי התוכן – בית האופרה ובית הקאמרי.

המשכן לאמנויות הבמה של עיריית תל-אביב-יפו מהווה את חלקו המרכזי של מיתחם גולדה, השוכן בין הרחובות ויצמן, שד' שאול המלך ולאונרדו דה וינצ'י. שטח זה נועד למבני ציבור עוד מסוף שנות החמישים, כאשר הוחלט לבנות בחלקו המזרחי את בתי המשפט. במרוצת הזמן נבנו במקום מוזיאון תל-אביב לאמנות, בית אריאלה ובו ספריית "שער ציון" והכיכר שביניהם. בראשית שנות השמונים החליטה עיריית תל-אביב-יפו להקים בחלקו המערבי של השטח את המשכן לאמנויות הבמה, אחד הקומפלקסים התרבותיים המרכזיים של תל-אביב.

האדריכל יעקב רכטר התייחס ברשימותיו להיבטים הרעיוניים העומדים מאחורי תפיסתו האדריכלית, שהיתה הבסיס לתכנון המשכן לאמנויות הבמה:

"... המשכן מנסה לתת ביטוי אדריכלי לשילוב בין הרצון להציב בעיר מבנה בעל נוכחות ציבורית מרשימה, לבין אופייה הבלתי פורמלי ונעדר המונומנטליות של תל-אביב. עקרונית משתלב הבניין בקנה המידה של הבניינים הקיימים בסביבה, בין אם אלה בנייני המגורים ברחוב לאונרדו דה וינצ'י, או מבני הספרייה והמוזיאון. שערי הכניסה מחד ומגדל הבמה מאידך, הם המרכיבים היחידים החורגים מקנה המידה של הסביבה ומעניקים למבנה מידה ניכרת של נוכחות ציבורית, כיאה לתפקידו כמרכז חשוב במירקם העירוני".

התיאטרון הקאמרי שנוסד ב-1944, נדד מאולם "הפועל" ברחוב נחמני 4 לאולם התחתון של קולנוע מוגרבי וחזור לרחוב נחמני, וב-1961קבע את מושבו בפסאג' שבפינת דיזנגוף פרישמן. הקאמרי עבר לביתו החדש במשכן לאמנויות הבמה בשנת 2002 וחנך אותו, על שני אולמותיו – קאמרי 1 וקאמרי 2. ההצגה שפתחה את הקאמרי החדש היתה "אמא קוראז'" מאת ברטולט ברכט, בבימויו של המנהל האמנותי עמרי ניצן. במקביל המשיך הקאמרי להציג גם באולמו ברחוב דיזנגוף והעלה שם הצגות מתוך הרפרטואר השוטף, ביניהן "אשכבה", "המורדים", "עוץ לי גוץ לי". ב-2003 עבר הקאמרי על כל הצגותיו למשכנו החדש והמשוכלל במשכן לאמנויות הבמה.

בקאמרי החדש שישה אולמות הנבדלים זה מזה בגודלם ובאופיים. יעודם של האולמות לענות על צרכי המחזות המוצגים על בימותיהם, כל הצגה והאולם ההולם את אופייה ואת תביעותיה: קאמרי 1, 918 מקומות ישיבה, האולם ע"ש יוסף מילוא, ראש קבוצת המייסדים של הקאמרי; קאמרי 2, 420 מקומות ישיבה; קאמרי 3 260 מקומות ישיבה; קאמרי 4, 164 מקומות ישיבה; קאמרי 5 , סטודיו לחזרות ולהצגות כ- 200 מקומות ישיבה, האולם ע"ש סיירוס ומירטל קאצן; קאמרי 6, מועדון קפה תיאטרון, 105 מקומות ישיבה.

בשנת 2005 זכה הקאמרי, התיאטרון העירוני של תל אביב, ב"פרס ישראל על מפעל חיים", תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה: "התיאטרון הקאמרי של תל אביב הוא תיאטרון ארץ ישראלי, צעיר ברוחו, מגיב, מתגייס וקשוב למציאות שאנו חיים בה. הקאמרי מקפיד על התחדשות וחותר למצוינות בתחומי הביצוע האמנותי על כל מרכיביו."

בהצגות שמעלה הקאמרי מושם הדגש על נושאים חברתיים, ערכיים ופוליטיים, העומדים במרכז התענינותו של הציבור הישראלי. תוכנית ההצגות של הקאמרי משקפת את רגישותו של התיאטרון לכל המתחולל סביבנו ובקרבנו – תיאטרון ישראלי משמעותי המגיב למתרחש בחברה בה נוצר.