התיאטרון הקאמרי, התיאטרון העירוני של תל-אביב, נוסד בשנת 1944 על ידי קבוצה של שחקנים ישראלים צעירים. מהר מאוד לאחר קום המדינה, הפך התיאטרון לאחד מהתיאטרונים המובילים והמשפיעים ביותר בישראל.

מאז הקמתו ועד היום, התיאטרון מעלה יצירות ישראליות מקוריות לצד יצירות בינלאומיות, שעוסקות בנושאים חברתיים, משפחתיים ואנושיים. רפרטואר התיאטרון רחב ומגוון, ומדי שנה מתווספות אליו כ-15 הפקות חדשות. כל שנה להקת התיאטרון מופיעה בכ-2,300 הצגות בפני יותר מ-1.1 מיליון צופות וצופים בכל רחבי הארץ.

בתחילת שנות התשעים נכנסו לתפקידי ההנהלה של התיאטרון נעם סמל, שכיהן כמנכ"ל, ועמרי ניצן, שכיהן כמנהל האמנותי. במשך כ-25 שנות עשייה משותפת, השניים הצעידו את התיאטרון קדימה, התמקדו ביצירה מקורית והפכו את התיאטרון הקאמרי למוסד בינלאומי מוכר ועטור שבחים.

בתקופת כהונתם, בשנת 2003, אחרי כ-40 שנים בביתו בדיזינגוף פינת פרישמן, הבית של התיאטרון הקאמרי עבר למתחם האמנויות של תל-אביב ושם הוא נמצא עד היום. הבית של התיאטרון מכיל 6 אולמות בגדלים שונים, בהם כ-2000 מושבים בסך הכל. התיאטרון ממוקם לצד בית האופרה הישראלית ובסמוך למוזיאון תל-אביב לאמנות ובית אריאלה – הספרייה העירונית של תל-אביב.

בשנת 2019 נכנס לתפקיד מנכ"ל התיאטרון רן גואטה. אחרי זמן קצר הוא מינה את גלעד קמחי לתפקיד המנהל האמנותי החדש של התיאטרון ואת עירד רובינשטיין לבמאי הבית. גואטה וקמחי מובילים מאז את העשייה של המוסד האמנותי, ובשנת 2020 גם הקימו קבוצת שחקנים צעירה וחדשה – "הקאמרי | דור חדש", בניהולו האמנותי של עמית אפטה.

איך נולד התיאטרון הקאמרי

בחודש אוקטובר 1944, באולם "הפועל" ברחוב נחמני שבתל אביב, עלתה בפעם הראשונה הצגה קטנה ומצחיקה – תוכנית מערכונים בשם "מאז ועד היום". בהצגה הזו כיכבו השחקנים יוסף (פפו) מילוא, בת זוגו ימימה, רוזה ליכטנשטיין, אברהם בן יוסף, ובתיה לנצט. הביקורות המשבחות והתגובות החמות מהקהל עודדו אותם להמשיך לעבוד ביחד. הם חלמו להקים תיאטרון חדש בעיר הצעירה, תיאטרון ישראלי עכשווי, בועט ומרגש.

כמה חודשים מאוחר יותר, בפברואר 1945, החלום הפך באופן רשמי למציאות ונולד התיאטרון הקאמרי. הוא מוקם באולם התחתון של קולנוע מוגרבי שבצומת הרחובות אלנבי ובן-יהודה שבתל אביב.

לאה גולדברג המשוררת ומבקרת התרבות המוערכת של אותם ימים, כתבה בהתרגשות במאמר שלה בעיתון: "על במה קטנה, אנשים מעטים [...] מדברים עברית בדיקציה צלולה ובשטף, ומיד אתה חש עצמך באווירה של טוב-טעם ושל רצון טוב בהצגה המשמשת, כנראה, פתיחת יסוד לתיאטרון קאמרי חדש".

יוסף מילוא, שהיה ראש קבוצת השחקנים המייסדת, צוטט בעקבות הקמת התיאטרון: "זו הפעם הראשונה, לאחר תקופת התפתחות ארוכה והרת-מאורעות בחיי התיאטרון בארצנו, שתיאטרון חדש נוצר על ידי שחקנים צעירים. טרם מצאנו את הסגנון המיוחד שלנו, הסגנון אשר יהיה אופייני לאיש העברי החדש, לאופיו, למזגו, לרמתו ולארצו."

מאז הקמתו העלה התיאטרון הקאמרי יצירות מקומיות לצד מחזות בינלאומיים וקלאסיים. אחת ההצגות הבולטות בשנותיו הראשונות הייתה "הוא הלך בשדות" מאת משה שמיר, שהועלתה בשנת 1948 בעיצומם של קרבות מלחמת יום העצמאות. זו גם הייתה ההצגה הראשונה בה נראתה על בימת התיאטרון הישראלי דמות של "צבר".

התיאטרון הקאמרי הפך למוסד תרבות משפיע וחשוב מהר מאוד, ואופיין בעשייה עכשווית, מקומית ומעניינת. כשהתיאטרון חגג עשור להקמתו, כתב השחקן יוסי ידין: "התיאטרון הקאמרי נולד מתוך מחאה [...] לקבוצת השחקנים הביא אתו פפו את משב הרוח העכשווי, את הדיבור החילוני, הארץ-ישראלי [...] ובזה היה החידוש הגדול של התיאטרון הקאמרי".

מאז הקמתו עבר הבית של התיאטרון הקאמרי ארבעה משכנים. אל ביתו הנוכחי נכנס בשנת 2003.

במהלך כ-75 שנותיו, הובילו את התיאטרון הקאמרי האישים והנשים המובילים ביותר בתחום בישראל. בתפקיד המנכ"ל של התיאטרון כיהנו במהלך השנים: יוסף מילוא המייסד של התיאטרון, יעקב אגמון, ישעיהו וינברג, אורי עופר, עודד פלדמן, נעם סמל, ושמוליק יפרח. היום המנכ"ל הוא רן גואטה. בתפקיד המנהל האמנותי של התיאטרון כיהן בשנים הראשונות יוסף מילוא. בשנת 1958 התפקיד פותח להנהלה אמנותית מורחבת ובה היו חברים שחקניות ושחקני התיאטרון חנה מרון, אורנה פורת, בתיה לנצט, יוסי ידין ואברהם בן-יוסף. אחריהם שמשו כחברים בהנהלה האמנותית דן מירון, אברהם עוז, גרשון פלוטקין וחנן שניר, שהוחלף בהמשך על ידי אילן רונן. בשנת 1984 ההנהלה האמנותית חזרה לפעול במתכונת של מנהל יחיד, כשלתפקיד מונה אילן רונן. בשנות ה-90 עמרי ניצן החליף אותו וכיהן בתפקיד כ-25 שנים. היום המנהל האמנותי של התיאטרון הוא גלעד קמחי.

עשר עובדות (שאולי) לא ידעת על התיאטרון הקאמרי:

בשנת 2005 זכה התיאטרון ב"פרס ישראל על מפעל חיים", הודות לתרומתו העצומה לאמנות התיאטרון והתרבות בארץ, וכך גם לחברה הישראלית ולמדינה כולה.

בלהקת התיאטרון הקאמרי יש כ-60 שחקניות ושחקנים מוכשרים. הצעיר שבהם הוא אלון סנדלר בן 27, והוותיקה ביותר היא מרים זוהר, שהשנה תחגוג 90 שנים.

הפעם הראשונה בה ראו על בימת התיאטרון הישראלי דמות של "צבר", הייתה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1948 – בזמן מלחמת העצמאות, בהצגה "הוא הלך בשדות" מאת משה שמיר.

עד שנת 2021, העלה התיאטרון הקאמרי כ-700 מחזות שונים על במותיו.

הצגות התיאטרון הקאמרי מייצגות את ישראל מדי שנה בפסטיבלים היוקרתיים ביותר ברחבי העולם.

ההצגה הוותיקה ביותר של התיאטרון, שרצה ברצף מאז עלייתה בשנת 1999, היא "אשכבה" מאת חנוך לוין ובבימוי.

לוין הוא גם היוצר הישראלי שעבודותיו הוצגו הכי הרבה פעמים על בימת התיאטרון הקאמרי – משנת 1970 ועד היום הועלו בתיאטרון כ-40 מחזות פרי עטו.

בלהקת התיאטרון לאורך השנים היו חברים שישה שחקנים ושחקניות שזכו בפרס ישראל: יוסף מילוא, חנה מרון, אורנה פורת, זהרירה חריפאי, יוסי ידין, ומרים זוהר. כמו כן, רנה ירושלמי, מייסדת אנסמבל עתים שהינו חלק מהתיאטרון הקאמרי, זכתה אף היא בפרס היוקרתי.

התיאטרון הקאמרי עבר במהלך שנותיו בין ארבעה בתים שונים, כולם בעיר תל-אביב. הראשון בהם היה מרתף קולנוע מוגרבי בתל אביב.

ההצגה הראשונה באורך מלא שהועלתה במשכנו הרשמי הראשון של התיאטרון הקאמרי, הייתה "משרתם של שני אדונים" מאת קרלו גולדוני. הצגת הבכורה הועלתה ב-24.10.1945.