מסע מרגש ונוגע בין גיבורי הפסנתר הפרטיים של ורד פיקר, שמבצעת, בדרכה הייחודית, את שיריהם הגדולים (piano man של בילי ג'ואל;it's too late של קרול קינג;as של סטיבי וונדר, i guess that's why they call it the blues של אלטון ג'ון) - לצד קלאסיקות ישראליות של סשה ארגוב, משה וילנסקי ואלונה טוראל ("שמרי נפשך", "מגדלור", "בשביל אל הבריכות"), כשבתווך קטעי קישור משעשעים ומצחיקים (כתבו: עפר קניספל וורד עצמה) ושלל אלתורים על נשיות, גיל המעבר, אבחנות אנושיות וחוויות אישיות (כמו למשל "רשימת הדברים הכי מעצבנים שיש בחיים").

האינטרפטציות לשירים כל כך מוכרים יוצרות חוויה יוצאת דופן. "one of us" של להקת אבבא הופך לבלדה. "בצער לא רב" של ריקי גל סוחף עם סולו משגע. ואפילו "שמש שמש" של אריאל זילבר זוכה למעטפת קלאסית קסומה. האצבעות של ורד מרחפות על הקלידים, עם סולואים מרשימים, דמיון שופע ומעברים בלתי צפויים,

ורד, מבכירות הנגנים בארץ, היא בעלת רקע קלאסי, שירתה בלהקה צבאית, סיימה את ביה"ס רימון, ניגנה בתיאטרון הרפרטוארי, כתבה מוסיקה לסדרות טלוויזיה לילדים, וב-20 השנים האחרונות הופיעה והפיקה מוסיקלית כמה מהאמנים הישראלים הבכירים בארץ (יהונתן גפן, נורית גלרון, מוש בן ארי, לאה שבת, חמי רודנר) והשתתפה במופעים "שרות לאה גולדברג" ו"ערות".

החל מ-2015 משמשת ורד כמנהלת המוסיקלית של מופעי המחווה לאמנים וליוצרים בתיאטרון הקאמרי (אריק איינשטיין, עוזי חיטמן, שמוליק קראוס, מוני אמריליו, הלהקות הצבאיות, השלישיות הגדולות ועוד ועוד).

ב-2012 הוציאה את אלבומה "או שזה מתוק", שזכה לביקורות מצוינות.

על ורד והמופע:

"המופע הכי טוב בעיר. ורד הוכיחה בקפה תיאטרון הקאמרי שהיא לא רק נגנית-על וזמרת נהדרת אלא גם פרפורמרית מתוחכמת. מענג. משעשע. מדליק. מצחיק נורא. והולם בלב" (אבישי מתיה)

"פיקר עושה זאת נהדר. מיטיבה לפלרטט עם הקלידים, להוציא מהם את מה שהם מבקשים להסתיר, להיות גם רכים ומלטפים, גם מלאי כוח ותקיפים" (עמוס אורן, אתר הבמה)

ב 15.4 תתארח רוני ראובן