קרן ליאור

קרן ליאור נוסדה בשנת 2005, שנה לאחר נפילתו של ליאור וישינסקי. התיאטרון הקאמרי חיפש דרך להנציח את אחד מבניו, ילד שממש גדל בתיאטרון הקאמרי.
הקרן שמה לה למטרה לקרב את חיילי צה"ל לתרבות ולאמנות.
מדי שנה מחלקת הקרן מלגות ל-15 חיילים שסיימו שירות צבאי מלא ובחרו להמשיך ללמוד במוסדות אקדמאיים את מקצועות האמנות לסוגיהם: אמנות פלסטית, אמנויות הבמה, אמנויות הקולנוע, מוסיקה וכתיבה.

קרן ליאור הקימה עד היום חמש ספריות השאלה בבסיסי צה"ל המרוחקים ממרכזים עירוניים. הספריות הוכיחו עצמן כהצלחה גדולה והתברר שחיילי צה"ל קוראים בשקיקה ספרות יפה. הנהלת התיאטרון הקאמרי ביקרה בבסיסים בהן הוקמו הספריות ועמדה מקרוב על הפעילות המבורכת המתרחשת במקום.
הקרן אפשרה במהלך השנה לאלפי חיילים לצפות בהצגות במסגרת "תרבות יום א'". בדרכם לבסיס, ביום ראשון בבוקר, באים החיילים לתיאטרון, על נשקם, וצופים בהצגה. כך ראו השנה החיילים, בזכות "קרן ליאור" 15 הצגות של "כנר על הגג".
מדי שנה עורכת הקרן מופע הצדעה "שרים לליאור", בו נוטלים חלק, בהתנדבות, מיטב אמני ישראל.
כל ההכנסות הן קודש לפעולות הקרן. "קרן ליאור" מנוהלת על ידי ועדת היגוי ציבורית שבראשה עומדת הגב' זיוה פתיר. מנהלת הקרן: הגב' מירי מרקוביץ. חברים בועדת ההיגוי אבי נאור מייסד עמותת "אור ירוק", נעם סמל מנכ"ל הקאמרי, תמי רודיך חברת הועד המנהל של הקאמרי, יעל חולדאי, אלוף (מיל) אלעזר שטרן, עירית תאומים, גב' אפרת אברהם-ליבנה דוברת התיאטרון הקאמרי.

ליאור וישינסקי ז"ל
ליאור נולד בתל אביב ב- 5.4.1984 לאסנת ושלמה וישינסקי. למד בבית הספר לטבע וגדל, יחד עם אחותו דנה, מאחורי הקלעים של התיאטרון הקאמרי (שעם להקתו נמנה אביו, שלמה וישינסקי זה שנים רבות).
ליאור, חובב ספורט, טבע ובעלי חיים, גידל את תאצ'ר כלבת הרועים הגרמנית, היה שחקן טניס מצטיין ב"הפועל" תל אביב, ואהבתו הגדולה היתה אופנועי שטח, איתם חרש את נופי ישראל.
הוריו של ליאור, אסנת ושלמה וישינסקי - שניהם שחקנים ידועים - נפרדו לפני שנים אחדות, אבל הקשר המשפחתי בין כולם נשמר עד היום, גם לאחר נישואיה השניים של אסנת ולידת בתה לירון.
חברתו הקרובה ביותר של ליאור היתה כל השנים אחותו דנה, שכמובן הלכה בעקבותיו לבית הספר לטבע והיתה בין שחקניות הטניס המצטיינות של נבחרת הטניס הצעירה. שני הילדים, ליאור ודנה, בנוסף לכל עיסוקיהם, רקדו להנאתם סטפס ברמה גבוהה. בצבא יודעים בדרך כלל את שמות החברות של החיילים. בהנדסה קרבית ידעו שדנה, אחותו של ליאור, היא החברה הכי טובה שלו.

כשליאור סיים את אורט גבעתיים והגיע זמנו להתגייס לצה"ל, ביקש כמובן להתגייס ליחידה הקרבית ביותר, לסיירת מטכ"ל. אבל כיון שבאותו זמן לא היה גיוס לסיירת "הסתפק" בהנדסה קרבית, כדי שיוכל להגיע ליחידת "יהלום" - סיירת יעל, סילוק פצצות, ויחידה מיוחדת למנהרות. ליאור התעקש להשתבץ כלוחם בצוות השמדת המנהרות באוגדת עזה. יחד עם מפקדו אביב חקאני ז"ל, הקימו את יחידת המנהרות ב"ציר פילדלפי" - הקו בין רפיח למצרים - כאשר המנהרות, שהפכו לאיום אסטרטגי על מדינת ישראל, משמשות להברחת אמל"ח ולפעולות טרור נגד מוצבים לאורך הקו. בנוסף השתמשו ארגוני המחבלים במנהרות על מנת להניח בהן חומרי חבלה ולהפכן למנהרות-תופת, הפוגעות ברכבים משוריינים של כוחות צה"ל. ליאור, לוחם בולט בחיל ההנדסה הקרבית, היה מעורב בפעולות של סיכון גבוה מעבר לקווי האויב ונשלח לפעולות עלומות, שאולי ביום מן הימים נוכל לדבר עליהן.

ליאור נהרג ביום 12.5.2004 כאשר הזחל"ם בו נסעו הוא וחבריו כדי לסכל פעולת אויב ליד מוצב "טרמית", נפגע על ידי טיל נ"ט, שחיסל טוטאלית את הזחל"ם והרג את לוחמיו.

זכורה לכולנו התמונה המזעזעת בה נראים חבריהם של ליאור ושלושת הנופלים האחרים מחטיבת גבעתי, סורקים את החול בידיהם ומחפשים את שרידי הנופלים, כדי שיוכלו להביא אותם למנוחת עולמים.

מסע ההלוויה עבר ברחובות תל אביב וחלף על פני המקומות האהובים על ליאור. אחרי הארון התנהלה שיירה ארוכה של רכבים שליוותה את סמל ליאור וישינסקי בדרכו האחרונה.
בבית הקברות הצבאי של קריית שאול נאספו אלפים מתושבי תל אביב. המוני המלווים הקיפו את האבלים וכמעט חנקו אותם מרוב ריגשה, השתתפות בצער ואהבה. תל אביב, עיר ללא הפסקה, עצרה לרגע כדי לחלוק כבוד אחרון לילד אהוב.
מפקד המחלקה סג"מ אבינועם סולומון ספד לליאור: "וישינסקי, משהו ממך יישאר בכולנו".
אל"מ מוטי אלמוז אמר בין היתר: רצית להיות בשפיץ של הלחימה הקרבית, לעשות דברים משמעותיים, לתרום כמה שרק ניתן... היית גיבור ונפלת גיבור.
שבעה חודשים לאחר ההלוייה הודיעו מפקדיו של ליאור להורים שנמצא שריד נוסף של ליאור ותערך הלווייה צבאית נוספת, שבה ישתתפו רק חבריו ליחידה ובני המשפחה הקרובים.
אסנת, אמו של ליאור, ספדה לו בהלוייה: " ליאורי, חיינו היו במחיצתך מלאי אור, נחת ושמחה... אני מנסה למצוא את המלים הראויות לתאר אותך - יפה נפש, בעל רגישות אין סופית לסובבים אותך, תמיד דואג לאמא, לאבא ולדנה, ואת כל התכונות המקסימות הללו עטף היופי החיצוני שלך... אוהבים ומתגעגעים, ילד יפה שלנו".
וכך אמרה האחות דנה: "אני כל כך אוהבת אותך ומתגעגעת. אמרת לי: "אל תדאגי", ובאמת, אני כבר
לא דואגת. אני יודעת שעכשיו אתה מוגן לעד..."
שלמה וישינסקי, אביו של ליאור כתב לו מכתב: "בתפילת אל מלא רחמים אומרים 'תנוח על משכבך בשלום'. אז ליאור, שמע בקולי, אתה צעיר מדי לנוח, תשתולל שם למעלה, תקרע את השמיים עם האופנוע, רק שמור על מנוחת השכנים. מסור ד"ש חם לחברים זכרם לברכה. אבא. אוהב אותך תמיד."

תרומות ניתן לשלוח לנאמנות התיאטרון הקאמרי של תל-אביב ע"ש קרן ליאור וישינסקי, בנק הפועלים -12 סניף 681 לב דיזנגוף חשבון 535433.


מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים