07.09.10
התיאטרון הקאמרי
 
  מסעות בעולם     אנסמבל עיתים     חנוך לוין     פרסים     ספר הקאמרי     פרס ישראל     אגודת ידידי הקאמרי  
עמוד הבית / הצגות  /  

קבצים מצורפים
• רפרטואר 2009
רפרטואר חדש 2010-11
הרפרטואר של הקאמרי לעונה 2010-11 ולעונה 2011-12

מחזאות ישראלית

איחש פישר
קומדיה חדשה מאת חנוך לוין בימוי: רוני פינקוביץ'
לאיחש פישר קרה דבר תמוה: ברגע אינטימי של ביקור שוטף בשירותים, נשר הקטן שלו ונפל לאסלה. כל הנסיונות לחלצו עלו בתוהו. הקטן נשטף עם הזרם ונסחף לים הגדול... המירדף אחריו הופך למסע ארוך ונפתל. איחש דולק בעקבותיו של האבר החמקמק עד נסיכות מונקו, בה הוא מתגלה על שולחנה של הנסיכה, בארוחת אירוסיה, בין פירות הים הטריים שהועלו ברשת מתוך מימי הים הצלול. איחש נחוש בהחלטתו להתאחד עם הקטן שלו ויהי מה. הוא לא מוכן להשלים עם מצב בו במקום שהיה משהו ממשי, יהיה מעכשיו רק אויר, גם אם זהו האויר של מונקו.
מחזה מטורף, מלא דמיון, הומור ואמת אנושית.

האריסטוקרטים
מחזה ישראלי חדש מאת עדנה מזי"א בימוי: עמרי ניצן
המחזה החדש של עדנה מזי"א שיצרה את ההצלחות "המורדים", "סיפור משפחתי", "היה או לא היה", הוא דרמה משפחתית המכסה על סודות אפלים. המחזה עוקב אחר משפחת בן כנען בשתי תקופות מכריעות בחייה: בשנות החמישים, אבי המשפחה, יאיר בן כנען, אלוף בצבא, הגבר הישראלי המומלץ והמצליח, מתמסר לקריירה צבאית במדינה הצעירה, כשהוא עיוור לצרכיה של משפחתו - אשתו, ושלושת ילדיו הקטנים. לעומתו אחיו, היפוכו הגמור, ההומוסכסואל הראשון שיצא מהארון בארץ ישראל, הוא, הכבשה השחורה במשפחה - בעל חנות פרוות בארץ השמש הקופחת, בתל אביב השמרנית של אותן שנים - הקורס מבחינה כלכלית.
בשנות השבעים יאיר, עתה שר בממשלה, שנאלץ להתמודד עם תוצאות אטימותו, מייצג דור שלם שהתמסר ל"הקמת המפעל" על חשבון יחסיו עם המשפחה.
דרמה משפחתית מפתיעה, מרתקת ומרגשת, המתחוללת בשנותיה הראשונות של המדינה הצעירה ועד שנות השבעים, כשמתחת לארועים הלאומיים רוחשים המאבקים המשפחתיים.

פדיון האב
מחזה ישראלי חדש מאת חנן פלד בימוי: רמי דנון
בתחילת שנות התשעים, במלון קטן במינכן שוהים מוישה וחיליק, אב ובנו, שהגיעו כדי לטפל בתביעת פיצויים שהגיש האב 35 שנה לפני כן, על רכוש שנגזל במלחמה. זו הפעם הראשונה שהאב דורך על אדמת גרמניה, קילומטרים ספורים ממחנה דכאו, בו היה עצור לפני חמישים שנה. הבן דוחף את האב למצות את ההזדמנות האחרונה כדי לקבל את הפיצויים המגיעים לו, בעוד האב מנסה להתחמק מהפגישה עם אימי העבר. איריס, צעירה ישראלית שמתגוררת במינכן, הופכת להיות הצלע השלישית ב"במשלחת" וחוליה מקשרת בין האב הסובל מחרשות סלקטיבית, לבין הבן הציניקן והמריר. המירדף אחר הפיצויים, שעתידים להפוך ברבות הימים לירושתו של הבן, מקבל תפנית מפתיעה כשמתגלים סודות מן העבר, השופכים אור חדש על היחסים בין האב לבן ועל היחסים בין היהודים לבין גרמניה של היום.

הממונה על משאבי אנוש
בשיתוף עם תיאטרון חיפה
מחזה ישראלי חדש מאת א.ב. יהושע בימוי: משה נאור
א.ב. יהושע, מגדולי המספרים הישראלים, חתן פרס ישראל, עיבד למחזה את ספרו "הממונה על משאבי אנוש", שתורגם לשפות רבות וזכה לתשבחות ולפרשנויות רבות בארץ ובעולם.
במאפיית לחם גדולה בירושלים נקרא הממונה בדחיפות אל בעל המאפייה הישיש, כדי לברר אם יש אמת בכתבה ביקורתית שעומדת להתפרסם בעיתון המקומי, על עובדת שנהרגה בפיגוע, ומזה עשרה ימים מוטלת אלמונית בחדר המתים, בלי שאיש יתייחס להעדרה או יתעניין בגורלה.
מנקודה זו מתגלגל מסע דרמטי, מלווה בשירת מקהלה. תחילה מנסה הממונה על משאבי אנוש להתחמק מאחריותו להתעלמות מן העובדת שנהרגה, ונלחם בתוקף כנגד העיתונאי שחושף את הפרשה. אולם אז מתבררת זהותה של ההרוגה - עובדת ניקיון במשמרת לילה, אישה נוכריה, יפהפיה, שהגיעה במסע צלייני לירושלים, ובלי שהתכוונה לכך כבשה את ליבם של הגברים שפגשו אותה, אם בחייה או לאחר מותה. בלחץ בעל המאפייה, הדורש מהממונה כפרה על חטא ההתנכרות, עובר הממונה תהליך של תובנה עצמית ושל נטילת אחריות. הוא לומד מעט על חייה ורותם עצמו למסע חורפי מפרך, מזכך, מסע של מחילה ואולי של אהבה, בערבות השלג של רוסיה, כדי להחזיר אותה לקבורה בכפר מולדתה. אך שם, להפתעתו, הוא מתבקש על ידי אמה של המנוחה, להשיבה לקבורה בירושלים הנכספת.
סיפור משמעותי לחברה הישראלית ויחסה לגר החי בתוכה.

סוף טוב
מאת ענת גוב בימוי:עדנה מזי"א
"להיות או לא להיות. לא זו השאלה. השאלה היא איך להיות". למחלקת אישפוז-יום מגיעה חולה חדשה - טליה רוט, שחקנית תיאטרון בסוף שנות הארבעים שלה - כדי להתחיל לקבל טיפול שנועד להאריך את חייה. המפגש עם החולות הוותיקות במחלקה, וההבנה של מה שמצפה לה בהמשך, גורמים לה לחשוב מחדש על הדרך בה הייתה רוצה לסיים את חייה. היא מגיעה להחלטות מפתיעות, המטלטלות את המערכת שאינה יודעת איך להתמודד איתה. פנטזיה מוסיקלית על הנושא שלא מדברים עליו...

שרול - מחזמר מקורי ישראלי
מאת שי להב ויוני זיכהולץ בימוי: משה קפטן
מחזמר כיס, מעין אופרת - פופ נוסח "כל אדם"- תעודת הזהות של הישראלי משלב הלידה, דרך הנעורים, התיכון, גיל התבגרות, אהבה ראשונה, זונה ראשונה, טירונות, צבא, הטיול להודו, תואר באוניברסיטה, היי טק, ירידה מהארץ, השיבה הביתה. להקה של שמונה צעירים מרכיבה את קלסתר פניו של הישראלי המצוי.

בעל למופת
מאת יהושע סובול על פי "בעל אידאלי" של אוסקר ויילד בימוי: איה קפלן
שחיתות בצמרת: סגן השר, הנערץ על אשתו כבעל למופת, עומד בפני שערוריה ציבורית. באופן בלתי צפוי מופיעה בחייו דמות מן העבר, מי שהייתה פעם אהובתו, טורפת גברים ידועה. היא מאיימת לחשוף פרשה אפלה של שוחד ושחיתות, פרשה שגיבור המחזה, אותו בעל למופת, גרף בה את ראשית הונו. גיבורנו מאויים בחשיפה מכפישה שתרסק את הקריירה שלו ותערער את שלוותו האישית והמשפחתית. ואמנם, הגילוי גורם לשבר גדול וכמעט מוביל לפירוק התא המשפחתי השלו. למרבה המזל, חברו הטוב של גיבורנו מסכל את המזימה, והאשה הנאמנה סולחת לבעלה על שגיון נעוריו.
יהושע סובול כתב גירסה ישראלית למחזהו המפורסם של אוסקר ויילד, שכאז כן עתה קושר בין הון לשלטון ובין סקס לשקרים - הכל נשאר כשהיה.

עדלאידע
מאת שלמה משיח בימוי: רוני ניניו
חקירה שגרתית של רופא הנחשד ברשלנות מביאה לעימות טעון בינו לבין חוקר המשטרה המתמודד בעצמו עם שקר לו היה שותף בעבר. שקר גורר שקר, שגורר שקרים נוספים, וכל הדמויות במחזה עושות הכל רק כדי לא להתמודד עם אמת פשוטה אחת, עליה יהיה עליהם לשלם מחיר. המחזה המרתק עוסק בסוגיה נוקבת, שימיה כימי העולם: מה היא אמת? עד כמה אפשר להתעלם ממנה, או לשנות ולעצב אותה לצרכינו. האם רצוי תמיד לדעת את האמת כולה גם במחיר הרס עצמי וחורבן התא המשפחתי? האם בכלל אפשר להתמודד עם אמת מחלטת או שעדיף לעיתים לבחור בשקר לטובת החיים עצמם.

 



מחזאות קלאסית -ישראלית

הטרילוגיה של שמואל הספרי: קידוש / חמץ / שבעה

קידוש
משולש משפחתי - אב, אם ובן. משפחה דתית לאומית. כל מהלך ממהלכי חייהם מוכתב על ידי היותם ניצולי שואה. באורח פרדוכסלי, אותו עבר המחבר ביניהם, הוא גם המקור להתנכרותם זה לזה. לצד העבר המשותף מקיים את בני המשפחה גם דבק מסוג נוסף - הדת. הקידוש של ליל שבת הופך לסמל טעון ומורכב; הטקס המשפחתי המובהק, שהמשפחה דבקה בו בשארית כוחותיה, הופך למקור של פירוד, מתח ושנאה הדדית. הבן הצבר, הגדל על רקע זה, נוטש את הארץ ופותח בכך מעגל חדש בחיי הגלות שממנה ניצלו הוריו.
"קידוש" הוא מחזה על אנשים שמנסים להתמודד עם העבר, עם ערכי הדת והמוסר שלהם, בכלים שהגולה ציידה אותם בהם, מול המציאות הישראלית השונה והאכזרית. אנשים שלא ברורות להם הנורמות - מה בדיוק מותר ונכון לעשות במדינה הזאת? זהו מחזה שמדרבן אותך לעסוק בקשר שבין יהדות וישראליות, להעמיק בשאלה מיהו יהודי-ישראלי?

מכולת
בשיתוף עם תיאטרון בית ליסין
מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו
ביפו של 1970, בבית ישן הצמוד לחנות המכולת שלהם, חיים מזה שנים בעליבות בני משפחת מרינסקי. האפשרות להחלץ מן הדלות והמצוקה מסתמנת עם הסיכוי לקבלת פיצויים מגרמניה. אולם התקוות מתבדות כאשר מתברר שהמשפחה איבדה את זכותה לפיצויים. בני המשפחה הנואשים, שכפסע היה בינם לבין הגשמת חלומם, נערכים לקרב אחרון על ביתם, אולם לשווא. הם מגורשים מן הבית ונדונים לגלות שנייה. "מכולת" הוא מחזה על הגלות שבלב, על הניסיון להכות שורשים.
מחזה שמצייר את דמותו של היהודי-הישראלי בראייה הומוריסטית, נוגעת ומרגשת.

מעבר לגבולין
את י.ח. ברנר בימוי: עודד קוטלר
יוסף חיים ברנר, מגדולי הסופרים העברים, איש חזון ומנהיג מלידה, כתב את מחזהו בלונדון, ב-1907, כשברח מן השבי הרוסי, והתפרנס כסדר בבית דפוס יהודי. עלילת המחזה - שנכתב במקורו בעברית של אז - מתרחשת ב- 1907 במסעדה יהודית ברובע המהגרים הצבעוני והפיקנטי, ה- East End של לונדון. המסעדה רוחשת חיים וויכוחים. באוויר נשמעות דעות והשקפות: ציונות לאומית מול צדק סוציאלי, מסורת שמרנית מול מתירנות מודרניסטית, לאומיות מול קוסמופוליטיות, דת מול חילוניות, ויכוחים בין יהודים של שנת 1907 מזכירים לנו, כמה מוזר, או אופייני, את הויכוחים שנשמעים היום ב- 2010.  הדמויות שיצר ברנר - ייצריות, תאוותניות, חולמות - שזורות בעלילה מרתקת, מפתיעה ורבת תהפוכות.

נפש יהודי
מאת יהושע סובול בימוי: מאור זגורי
וינה של ראשית המאה ה-20 היתה בירת תרבות תוססת שהולידה מחשבות נועזות ותורות חדשות. אפשר לדמיין שבאותם רחובות התהלכו תיאודור הרצל ואדולף היטלר, זיגמונד פרויד וגיבור המחזה אוטו ויינינגר, פילוסוף יהודי שהחליט להתנצר כדי להימלט מ"קיללת" היהדות. הוא חש שהוא חי בחברה חולה, שערכיה רקובים. ויינינגר נולד ב-1880 והתאבד ב-1903, חצי שנה לאחר שיצא לאור ספרו הסנסציוני "מין ואופי" שהסעיר את הרוחות באירופה ולימים שימש כחומר תעמולה בידי הנאצים.
המחזה מתאר את הלילה האחרון בחייו, אותו בילה בחדר שכור בו מת בטהובן. ויינינגר, שנפשו המסוכסכת לא יכלה עוד להכיל את הישויות המנוגדות שהתרוצצו בקרבו - בין נשיות לגבריות, בין יהדות לגרמניות - יורה כדור סמוך לליבו, וחווה לפני מותו זכרונות מחייו: הוא נזכר בחבריו, באימו החולה ובאביו השאפתן שהועיד אותו לקריירה של מדינאי ודיפלומט.
"נפש יהודי" חושף את הדרמה של דור שחי את משבר היהדות, את צמיחת הציונות ואת עליית הנאציזם. המחזה חושף דרמות אישיות ורעיוניות של חבורת משכילים יהודים, שגיבורה, אוטו ויינינגר, בוחר לשלוח יד בנפשו מתוך אי-אמון ביכולתו של העם היהודי להתנער ולהיגאל באמצעות הציונות.
"נפש יהודי" הוא מחזה מרתק ומפתיע שזכה להצלחה רבה ברחבי העולם.

מהספרות לתיאטרון

עשו
מאת מאיר שלו בימוי: עידו ריקלין
עיבוד בימתי ראשון למאיר שלו, אחד הסופרים הישראלים הגדולים של ימינו. "עשו" עוקב אחר עלילותיה של משפחה אחת שבניה וקורותיה מוכרים לנו היטב: אהבת אברהם ושרה; אהבת בנם יעקב ללאה; ועשו, התאום האובד, האח שלא זכה בבכורה או באהבה, ונדון לחיות כנווד, חיים רצופי געגוע.
סיפורו של עשו מחזיר אותנו לארץ ישראל שלא היתה מעולם - אגדית, פיוטית, שוזרת פתגמי לאדינו ושיבושי לשון של מהגרים רוסים, ומתרפקת על חושינו כריח הלחם הטוב העולה מן המאפייה המשפחתית.
בעיבודו ובבימויו של עידו ריקלין, מוגש לנו תיאטרון חזותי, עשיר בתנועה, מרתק וססגוני, המפעיל את כל החושים.

מאחורי הגדר
עפ"י חיים נחמן ביאליק עיבוד ובימוי: משה קפטן
אחד הסיפורים הנפלאים והכובשים של ח.נ. ביאליק, מחזה שעד היום מפתיע בנועזותו. זהו סיפור אהבתו האסורה של הנער היהודי נוח לשכנתו, מארינקה הצעירה, הגויה, בעולם של שנאה ועוינות עזה בין יהודים לגויים. מארינקה מתגוררת בביתה של הגויה שקוריפינשטשיכא, השנואה על נוח וחבריו הצעירים. הגדר הסובבת את ביתה היא הגדר שיש לעקוף על מנת להיפגש - מטאפורה למכשולים הרבים העומדים בדרכם של האוהבים הצעירים: שנאת ההורים, הבדלי הדת והלאום ומוסכמות החברה. אהבת נעורים זו - מלאת תשוקה ככל שתהיה - היא בלתי אפשרית.
"מאחורי הגדר" הוא ניסיון נוסף לשדך בין פיסגת הספרות העברית לבין התיאטרון.

סטמפניו
מאת עדנה מזי"א ובבימויה עפ"י רומן מאת שלום עליכם
שלום עליכם, מגדולי הכותבים היהודים, המספר שמאחורי "כנר על הגג", בסיפור אנושי צובט לב ומשעשע. סטמפניו הוא מוסיקאי מחונן. יש לו להקת כליזמרים והוא מופיע איתם בחתונות. אנשים באים מכל רחבי פולין ורוסיה כדי לשמוע אותו ואת להקתו. מלבד היותו נגן נערץ, סטמפניו הוא גם שובר לבבות ידוע. נשים רבות נופלות ברשתו. יום אחד התאהב סטמפניו ברוחל'ה היפה אך, אבוי, הנשואה. הסיפור מתחיל להסתבך כשרוחל'ה מתאהבת בו בחזרה.

זהב טורקי
מאת חנן פלד עפ"י "האוצר" מאת שלום עליכם, בימוי: משה קפטן
מחזהו המופלא של שלום עליכם, "האוצר", שמתרחש במקורו בעיירה יהודית ברוסיה, עולה ארצה ומתביית בעיירת פיתוח אי-שם. ראש העיר מגלה שהימוריו הנמהרים בבורסה, הותירו את קופת העיר ריקה לחלוטין. כדי להציל את העיר מחורבן כלכלי, הוא מפיץ שמועה שאוצר מטבעות זהב מתקופת הטורקים קבור איפה שהוא בבית העלמין המקומי. עיר שלמה, שהייתה שרויה בדיכאון, נדבקת בחלום האוצר. בית הקברות הופך לאתר חפירות פראי, העיר עולה כפורחת, נבנים בתים, נקנות מכוניות, נפתחים עסקים חדשים, נסללים כבישים, הכל על חשבון האוצר שעתיד להתגלות. ובינתיים, כולם טוענים לזהב - הרבנות המקומית, רשות העתיקות, "הירוקים" וסתם אזרחים מן השורה שרוצים להיגאל עם חלום ההתעשרות המהירה. בסופה של עלילה משעשעת ומטורפת מתגלה שמי ששתל את מטבע הזהב "העתיק" (שהביא אתו מטיול בטורקיה) והוליד את כל התקוות, אינו אלא ראש העיר עצמו, המחולל שרשרת מפתיעה של אירועים שבעקבותיהם העיר אמנם משגשגת אבל גם הגרעון מעמיק.

קלאסיקה מודרנית

מעגל הגיר הקווקזי
מאת ברטולט ברכט בימוי: אודי בן משה
המשך להצלחת "הנפש הטובה מסצ'ואן" בבימויו של אודי בן משה, צעירי הקאמרי באינטרפטציה של מחזה נוסף מאת ברכט: לאחר הפיכה מקומית שבמסגרתה נרצח המושל, בורחת אשתו מן העיר הבוערת, כשאינה שוכחת לקחת איתה את מיטב שמלותיה. במנוסה הגדולה היא נוטשת את בנה התינוק. גרושה, נערת המטבח, מוצאת את התינוק העזוב ובלית ברירה מעמיסה אותו על גבה ויוצאת למסע רגלי מפרך, הרה-סכנות ורב-תלאות, כדי למצוא לו מזון ומסתור. כעבור שנים אחדות, כשהארץ שוקטת, וגרושה נשואה בעל כורחה (כדי לתת שם וקורת גג לילד שאימצה), היא נקראת לעיר הבירה לעמוד למשפט מול אמו הביולוגית של הילד, המחפשת אחריו זה מכבר ותובעת אותו ואת המיליונים שהוא אמור לרשת, לעצמה.
למזלה של גרושה יושב בדין השופט הציורי אצדק, ליצן בסמרטוטים, שהתמנה לשופט, כבדיחה, בתקופת ההפיכה. אצדק, חובב הבקבוק, המעדיף להניח את ישבנו על ספרי החוקים במקום לעיין בהם, הלוקח שוחד בגלוי ובמופגן, עורך לשתי האמהות מעין משפט שלמה, שבסיומו הוא פוסק שהילד יישאר בידי גרושה, שגידלה אותו במסירות וביסורים. את אחוזותיו של היורש העשיר הוא מצווה להפוך לגני משחקים עממיים, שייקראו "גני אצדק".
עלילה מרתקת ומרגשת עד דמעות, מהולה בהומור שנון שמעלה את השאלות הבוערות על הפערים החברתיים, על צדק ואי צדק, על עשירים ועניים, ולמי מגיע מה בעולמנו?

אלוף הבונים
בשיתוף עם תיאטרון הבימה
מאת הנריק איבסן בימוי: חנן שניר
במרכז מחזהו של אבי הדרמה המודרנית, דמותו המרתקת של סולנס, בן למשפחת אכרים דלה, שהפך לארכיטקט מצליח כנגד כל הסיכויים. על הצלחתו המסחררת מעיבים צילו המאיים של עוזרו-מתחרהו הצעיר והכשרוני, ודמותה החולנית של אשתו, שעולמה חרב עליה כשביתה נשרף ובניהם התאומים מתו. כשהוא נאבק עם התוצאות ההרסניות של חתירתו הבלתי נלאית לכוח ולהצלחה, הוא חש שניטלו ממנו יצירתיותו ורוחניותו. ההשראה המחודשת מתפרצת לחייו בדמותה של אשה צעירה בעלת עוצמה מהפנטת, המאמינה שיש בכוחה לסייע לו לזכות מחדש בבטחונו העצמי, תוך שהיא מאתגרת אותו ומוליכה אותו אל גורלו הטראגי, הבלתי נמנע.
ב"אלוף הבונים" צייר איבסן את דמותו של יוצר אחוז תשוקה בלתי נשלטת להשגיות ולהצלחה, תשוקה המאכלת אותו עצמו, בסופו של דבר. איבסן מנתח את הקונפליקט האנושי המתמיד בין הגשמי לרוחני, בין המחויבות הרגשית להיסחפות הייצרית-דמונית, ומתאר בהבחנה פסיכולוגית מעמיקה את משבר ההזדקנות, שבמהלכו נקרע אדם בין הכורח הביולוגי לבין הכמיהה לשוב ולטעום מן הנעורים האבודים.

מנהל הבית
מאת הרולד פינטר בימוי: יוסי פולק
מין קומדיה בלשית, רוויית מיסתורין, מתח ומאבקי שליטה. מחזה ביכורים שהפך לקלאסיקה מודרנית. "מנהל הבית" הוא מן הידועים ביותר בין מחזותיו של אחד מגדולי היוצרים בני ימינו, חתן פרס נובל לספרות לשנת 2005. מפגש מוזר, טעון ומרתק בין שלוש דמויות צבעוניות: דייויס, חסר-בית זקן, רדוף פחדים וכפייתי, בעל זהות עלומה ומהימנות מפוקפקת, פולש כאורח ללילה לחדרם המוזנח של שני אחים, אסטון ומיק, מנסה לסכסך ביניהם ולהשתלט על חייהם. כל אחד מן השניים, בנפרד, מציע לדייויס להיות "מנהל הבית", עד ששניהם כאחד מפנים לו עורף והנווד שוב נזרק אל הרחוב. "מנהל הבית" מצליח להמחיש את תוצאותיו ההרסניות של חוסר היכולת להידבר, לתקשר, לחלוק ולשתף, כל זה בהומור המושחז והאפל של פינטר.

כולם היו בני
בשיתוף תיאטרון חיפה
מאת ארתור מילר בימוי: משה נאור
אחד המחזות המפורסמים והחשובים של המאה העשרים. מן הידועים ביותר במחזותיו של ארתור מילר. ג'ו קלר הוא תעשיין ואיש עסקים שבנה את עצמו בחריצות עד שהגיע לשגשוג כלכלי. בנו הבכור, הטייס, נעדר מאז המלחמה, אולם האם נאחזת בעקשנות באמונה שהבן חי ויתגלה ביום מן הימים. אם לא תאמין בכך יהיה עליה להשלים עם העובדה שבעלה מכר לצבא ביודעין (כדי להימנע מהפסדים וביטול חוזים) חלקי מנועים פגומים, שגרמו למותם של כמה וכמה טייסי קרב, ואולי אפילו למות בנם. קלר הורשע בדין אך הצליח לחמוק מעונש וטפל את האשמה על שותפו, שישב בכלא במקומו. מכתב שהשאיר אחריו הבן הטייס, מגלה כי מעשיהם הנפשעים של אביו ושותפו כל כך הסעירו אותו, עד שהחליט להפיל את מטוסו במו ידיו.
ג'ו קלר מתעמת לבסוף עם התוצאות האיומות של מעשיו ומעכל את האמת הנוראה - כל אותם טייסים אשר שלח אל מותם, "כולם היו בניו".
יצירתו המרגשת של ארתור מילר מציגה בפנינו תעלומה המתפענחת במרוצת המחזה. מילר עוסק בנושאים שהם בנפש כולנו: היחסים הטעונים של הורים ובנים, לקיחת אחריות אישית - הכרה בעובדה שכל אחד מאיתנו חייב לשאת בתוצאות מעשיו, ומצפון חברתי לעומת תועלת פרטית.

חתונת הדמים
מאת פדריקו גארסיה לורקה בימוי: אמיר ניזר-זועבי
ידיעה עיתונאית קצרה על רצח כפול שארע בכפר, הפכה בידי לורקה לאחת הטרגדיות הגדולות של הדרמה המודרנית. בליל כלולותיה פוגשת הכלה מחדש את אהוב לבה לשעבר ונמלטת אתו מחופתה. אם החתן קוראת לנקמה ולהצלת כבוד המשפחה. אורחי החתונה יוצאים בעקבות הבורחים לקראת מה שמסתיים כמפגש דמים טרגי בין שני הגברים ובין שתי תפיסות עולם: בין הכמיהה הטבעית והלגיטימית לאהבה ולאושר, לבין השמירה על כבוד המשפחה כערך עליון.
הבמאי אמיר ניזאר זועבי ימקם את העלילה בכפר גלילי, ויעניק למחזה ניחוחות וצלילים מקומיים-עכשויים.

וויצק
מאת גיאורג ביכנר בימוי: איתי טיראן
אחד המחזות החשובים והמרתקים בדרמה העולמית, המבוסס על מעשה שהיה. גיבור המחזה, וויצק, משמש כמשרת של קצין בחיל הרגלים ושפן נסיונות בידי הרופא. הוא מתרוצץ מבוקר עד ערב כדי להשביע את רצונם של שני אדוניו. את משכורתו הוא מביא למריה, שילדה לו בן מחוץ לנישואים. אך מריה, תאבת החיים והעינוגים, נענית גם לחיזוריו של גבר אחר. וויצק, מטורף מקנאה, רוצח את מריה על בגידתה בו. ביכנר, שעקב אחר הפרשה וחש שנעשה לוויצק עוול גדול, כתב את המחזה ככתב אישום נגד החברה הדורסנית, שהביאה את וויצק למצבו ובעצם הניחה את כלי הרצח בידיו. ביכנר מאשים את הממסד הסדיסטי שמבטל את אנושיותו של הפרט ואולי מותיר לו רק דרך אחת לזעוק את זעקתו, דרך אלימות רצחנית! "וויצק" מעלה שאלות נוקבות לגבי העולם בו אנו חיים. האם אנחנו קורבנות המערכות שיצרנוו? האם אנחנו חלק מניסוי? מי הוא המטורף ומי שפוי?
מחזה מדהים, מסעיר ומרגש.


מחזאות עולמית עכשויות

אנרון
מאת לוסי פרבל בימוי: משה קפטן
המחזה המוצג בימים אלה בהצלחה רבה ברחבי העולם, מתאר את עלייתה ונפילתה של החברה המפורסמת "ENRON" תוך שילוב מקורי של סרטים דוקומנטריים, מוסיקה, וידאו ארט ותנועה, ובהתייחסות מיוחדת למימד האנושי של חלום ההתעשרות. המחזה, הכתוב בסגנון בימתי חדשני, תיאטרלי ומפתיע, נוצר בהשראת אירועים אמיתיים, ומציג את אחת השערוריות המפורסמות ביותר בהיסטוריה של הכלכלה המודרנית. זהו סיפור קריסתו המתוקשרת של תאגיד הענק "אנרון", שעקב התרסקותו הכלכלית נחשפה העובדה כי לאורך השנים פירסם התאגיד באופן שיטתי ומונחה מאזנים שקריים, ובתוך כך יצר תרמית חשבונאית מתוכננת ומתוחכמת.
תרמית זו חשפה גם את מעורבותם של בכירים בהנהלת התאגיד, שאף סחרו במניות על בסיס מיד פנימי, מה שנחשב לעבירה חמורה בארצות הברית.
ההצגה הוגדרה ע"י הביקורת כאחת הדרמות הפוליטיות השנונות והבוגרות של העשור האחרון.
"מחזה עכשווי חשוב, שנון ומבדר". צ'רלס ספנסר (טלגרף) "המחזה מצליח להעביר עולם שלם של מושגים פיננסיים מורכבים בצורה בהירה ומובנת". מייקל בילינגטון (הגארדיין)

WWW. COM
מאת ניק ראנג ז'אן יו בימוי: אורי אגוז
מחזה סיני שזכה להצלחה על בימות אירופה. זוג צעיר, נשוי מזה שנתיים, מתקשה להתמודד עם השיגרה של מערכת היחסים. הציפייה לריגוש מתמיד ושפע הגירויים שקיימים סביבם, דוחפים אותם לחפש פתרון אלטרנטיבי לתשוקה הדועכת. שניהם מוצאים להם שותף/שותפה אינטרנטיים ומפתחים איתם רומן בשמות בדויים. הבעל מגלה דרך האינטרנט פרטנרית חדשה למשחקי האהבה, מפתח תלות אובססיבית, ונקרע בין מערכות היחסים שהוא מקיים. גם אשתו הצעירה מגלה שהפרטנר שלה לצ'ט הוא תחליף מצויין לבעלה. היא רוקמת קשר עם גבר שמתאהב בה ומפנטזת איתו חיים שלעולם לא יהיו לה. כל אחד מבני הזוג קובע בנפרד פגישה עם אהובו/אהובתו האינטרנטית וכשהם מגיעים למקום המפגש הם מגלים ש...
המחזה, המתרחש בשנחאי, מפליא לארוג מערכות יחסים שיכולות היו להתקיים בכל מטרופולין של היום, בעידן שבו הווירטואלי מתחרה עם הממשות המוצקה.

החווה
מאת פרנץ קסוור קרץ בימוי: יגיל אלירז
אחד המחזות המודרניים החשובים שנכתבו בשנים האחרונות. בֶּפִּי היא נערה חריגה החיה עם הוריה בחווה, בכפר שקט, שורשי ומהוגן. בין בֶּפִּי לבין סֵפּ, חקלאי בגיל העמידה העובד בחווה, צומח לפתע סיפור אהבה לא שגרתי, ספק רומנטי ספק נצלני-מיני. כאשר הוריה השמרנים של בֶּפִּי מגלים לתדהמתם את הקשר שהוליד הריון בלתי רצוי, הופכת החווה מאי של שקט ויציבות למערבולת אלימה של תאווה, קנאה, אכזריות, צדקנות ומוסרנות. פרנץ קסוור קרץ, מחשובי המחזאים הגרמנים בני-זמננו, מסיר בפשטות וברגישות רבה את המסיכה מעל פניה של החברה בה אנו חיים, וחושף את קלסתרה האלים.

שקספיר בקאמרי

רומיאו ויוליה
מאת ויליאם שקספיר בימוי: נועם שמואל
סיפור האהבה המפורסם ביותר בכל הזמנים, בגירסה מודרנית ועכשווית: אש האהבה ניצתת בין בני שתי משפחות פשע יריבות.
עלילת המחזה מתרחשת בעיר ורונה שבאיטליה, על רקע שנאה רבת שנים השוררת בין שתי משפחות יריבות. רומיאו ,בן לאחת מהן, מגיע לנשף מסיכות בבית המשפחה היריבה, כשהוא עוטה על עצמו תחפושת. בנשף פוגש רומיאו את יוליה, ובין השניים מתלקחת האהבה. לאחר הצהרות אהבה הדדיות מחליטים השניים להינשא בסתר. לורנצו הנזיר מביא אותם בברית הנישואין, בתקווה שהזיווג ישכין שלום בין שתי המשפחות, אך האיבה רק מתלקחת ביתר שאת ומחוללת הרס והרג. האוהבים מחליטים להימלט מבית הוריהם אל אושרם, אך תעתועי הגורל מביאים על השניים את קיצם .
ההצגה תעלה באולם קאמרי 3 - האולם בו מוצג "המלט".


אגדת חורף
מאת ויליאם שקספיר בימוי: אודי בן משה
דרמה שקספירית מסעירה. גבר חושד באשתו שהיא בוגדת בו עם חברם המשותף. הידידות הופכת לקנאה מטורפת. זוהי נקודת ההתחלה של אחד המחזות השקספיריים המרגשים ביותר. היצירה מסתיימת באמירה כי יש מקום למחילה ולשלום בין האויבים. המחזה נהנה כיום מרנסנס ברחבי העולם, בשל רוח הפיוס, השלום וההשלמה שהוא משרה בעידן הפלת החומות וביטול הגבולות.
"אגדת חורף" רצופה אלמנטים קומיים משעשעים ומרגשים.

מחזות מוסיקליים

לילה לא שקט
מופע תיאטרון מוסיקלי עפ"י שיריו של שלמה ארצי, עיבוד ובימוי: יעל רונן
"לילה לא שקט" עוטף אותנו בשיריו של שלמה ארצי כשהם שזורים יחד למחרוזת המשקפת את קלסתר הפנים הישראלי: הילדות התמה על גדות הירקון, השכונה התל-אביבית, כאבי הצמיחה של הגוף והנפש, האהבות הראשונות, החברויות הגדולות, הזרימה אל תוך החיים הבוגרים, הזוגיות על יופיה ולבטיה, האמן הצעיר המנסה לגשש את דרכו ולקבוע את מקומו, וכל מה שהאדם משתוקק אליו ונושא עמו, נופי הילדות וההתבגרות וזכרונות, כי אחרי הכל... "זה מה שנשאר". קבוצה של שחקני הקאמרי שרה את שיריו של שלמה ארצי המצטרפים יחד לסיפורו של הישראלי בן דור המדינה.

זוהר
בשיתוף עם מתנ"ס העיר שדרות
מחזה מאת משה קפטן ובבימויו
סיפורו של מי שנחשב למלך הזמר הים תיכוני , זוהר ארגוב , בעיבוד למחזה מוסיקלי מקורי המבוסס על סיפוריו וזיכרונותיו של אמנון ארגוב, אחיו של זוהר ארגוב. בגיל צעיר מאד נתגלה כישרונו וקולו הייחודי של זהר עורקבי, וכבר בגיל 22 הוציא לאור את התקליטון הראשון שלו. זמן קצר לאחר מכן הואשם באונס וריצה תקופת מאסר בת שנה, במהלכה נפרד מאשתו ברכה, לה נישא בגיל 17. עם שחרורו מהכלא התעקש זוהר לחזור לעסוק במוסיקה, ובערב גורלי אחד, התגלה על במה במועדון בבאר שבע והפך בן לילה לאהוב הקהל. זוהר אימץ את שם הבמה "זוהר ארגוב" והחל להקליט תקליטים רבים שהפכו לרבי מכר והנפיקו להיטים שהפכו לנכסי צאן ברזל במוסיקה הישראלית של אותם השנים. יחד עם זאת, התמכר זוהר לסמים, שלבסוף הביאו להתאבדותו הטראגית בתא המעצר. המחזה מביא אל הבמה את סיפורו הנוגע ללב , ואת מיטב השירים הנפלאים שהשאיר אחריו.

קברט
מחזמר מאת ג'ו מאסטראוף , שירים: פרד אב מוסיקה: ג'ון קאנדר בימוי: עמרי ניצן
אחד ממחזות הזמר הידועים והאהובים ביותר:WILLKOMMEN, BIENVENUE, WELCOME כך מזמין המנחה את המאוכזבים והנואשים: "השאירו את הצרות בחוץ ובואו אל הקברט". הזמן - ברלין של תחילת שנות השלושים, רגע לפני שהיטלר עולה לשלטון; אי-שקט פוליטי, מיליוני מובטלים, סמים וזנות, בריחה מן היאוש אל חיי הלילה התוססים. לאיש אין פנאי נפשי להתייחס אל מה שמתחולל ברקע. לתוך הכאוס הזה נכנסת זמרת-רקדנית אמריקאית, סאלי, המופיעה במועדון הלילה המפורסם קיט קאט. בחייה משתלבות כמה דמויות: פוליטיקאי גרמני עשיר, יהודי צעיר הנאבק עם הזהות שלו, סופר אמריקאי שבא לחפש נושא לספר וכמובן המנחה הכריזמטי והדמוני, היחיד שמצליח לראות את התמונה המאיימת כולה, ומזכיר לנו מה צופן בחובו העתיד הנורא. הנאצים עולים לשלטון ובקברטים ממשיכים לשיר.

מוסיקת לילה זעירה
מחזמר מאת סטיבן זונדהיים ויו ווילר בימוי: משה קפטן
יצירת המופת של סטיבן זונדהיים ויו ווילר מבוססת על סרטו של אינגמר ברגמן "חיוכי ליל קיץ". זהו מחזמר שנון ומשעשע, שעלילתו מתרחשת במהלך סופשבוע, בבית נופש קיצי. גיבורת הסיפור היא כוכבת התיאטרון דזירה, המנהלת פרשיות אהבים מקבילות עם שני גברים. העלילה מסתבכת כששני הגברים ונשותיהם מוזמנים אף הם לאותו סופשבוע רומנטי בכפר, בו מתפתחות מערכות יחסים טעונות, הכוללות אהבות נושנות, פרשיות מסעירות, וכל גווני הגוונים של תשוקה מתלקחת; כל זה לצלילי מוסיקה סוחפת ושירים מתנגנים, על רקע "לילה לבן" המוציא את כולם מן הדעת, עד לסוף המפתיע.
"אין מה לדבר, סטיבן זונדהיים במיטבו." פיטר מרקס (הוושינגטון פוסט).



© כל הזכויות שמורות לתיאטרון הקאמרי של תל אביב אודות    הצגות    קרן ליאור וישינסקי    צור קשר    מאז ועד היום    המכון למחזאות ישראלית    מפת אתר    בניית אתרים